"כל חייל נתן את כל חייו למען הכל, כל אחד מהם גיבור, כל אחד מהם כוכב מנחה שמאיר לנו את הדרך", אמר ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן. "אנחנו רואים את פניהם, אנחנו זוכרים את שמותיהם ואנחנו אוהבים אותם מאוד". כהן סיפר את סיפורם של שניים מבני דודיו שנפלו בקרב במלחמה הנוכחית – אחד בקיבוץ בארי והשני בעזה, ושיתף כי אנשים כמותם הם אלה "שהופכים את החושך לקצת יותר בהיר".

הערב נפתח עם הישמע הצפירה, ומיד אחריה נערכה הדלקת אבוקת זיכרון על ידי אלמנתו של סרן (מיל') דוד מאיר, קצין מיחידת העילית סיירת מטכ"ל שנפל בקרב ב-7 באוקטובר בלחימה במחבלי חמאס בקיבוץ בארי. לאחר מכן, קרא בנו של שוטר שנפל את תפילת קדיש, ואחריו קרא שלומי נחומסון, מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, את תפילת יזכור לחללי צה"ל. היו"ר המשותף של המוזיאון, הרב מרווין האייר, נשא תפילת אל מלא רחמים.

לפאנל עם העורך הראשי של ה"ג'רוזלם פוסט", צביקה קליין, הצטרפה איריס חיים, אמו של יותם חיים, שנחטף לעזה ונהרג בשוגג על ידי צה"ל. "ליותם תמיד הייתה נוכחות בולטת", שיתפה והוסיפה כי "יש לי גאווה רבה בבן שלי, בצבא ובארץ". היא כינתה את יותם לוחם, ואמרה כי "הוא בחר להשתחרר, והוא הצליח".

לאחר מכן הוצג סרטון מעשי הגבורה של סער מרגוליס, איש צוות הביטחון בכיסופים שנהרג ב-7 באוקטובר. סער הותיר אחריו את אשתו ושתי בנותיו נצורות בממ"ד, בזמן שיצא להילחם במחבלים. לדברי הניצולים, סער לחם בגבורה, הרג מחבלים רבים והציל נפשות. אשתו, יסמין מרגוליס, סיפרה לקהל על בעלה הגיבור: "אהיה גאה בסער עד יומי האחרון. הבנות שלי יגדלו בידיעה שאביהן היה גיבור".

לקראת סיום האירוע, לאחר ביצוע של שירת התקווה על ידי מקהלת רבני צה"ל, התקיים פאנל בהשתתפות שלוש חיילות בודדות ששיתפו את סיפורי הגבורה שלהן, כאשר השאירו את חייהן מאחור כדי להצטרף לצה"ל ושירתו בחזית, בעזה ובצפון.

במהלך הטקס, יוני ריס, מנכ"ל המוזיאון, נשא דברים ואמר: "יום הזיכרון השנה הינו יום זיכרון שמחבר את זיכרון הנופלים לאורך כל ההיסטוריה של מדינת ישראל להווה הקשה והכואב של מדינת ישראל בעת הזו. כולנו החיים כאן ובגלות מבינים את מחיר הקיום היהודי והמדינה שעה שעה, וביתר דגש לאור מלחמת חרבות ברזל. הערבות הדדית שצמחה מתוך הכאב הינה התקווה לעתיד טוב יותר לפרט ולכלל כאחד".