היוצר השותף של "פאודה": "למוזיאונים יש שליחות קדושה לשמר את האמת"

בכנס הבינלאומי "פורנזיקה, זיכרון ואחריות", שהתקיים לאחרונה בשיתוף מוזיאון הסובלנות ירושלים והמרכז הרפואי הדסה, התייחס העיתונאי הישראלי ואחד מיוצרי הסדרה "פאודה", אבי יששכרוף, לאירועי 7 באוקטובר, למגבלות הידע שחשבנו שיש ברשותנו ולאחריות לשמר את האמת באמצעות סיפור סיפורים.

אבי יששכרוף הקדיש עשרות שנים לחקר המורכבויות של המזרח התיכון. כעיתונאי ישראלי, פרשן לענייני המזרח התיכון ומפיק טלוויזיה, הוא מוכר בעיקר כאחד מיוצרי הסדרה המצליחה בעולם "פאודה". אולם אירועי 7 באוקטובר ערערו את כל מה שחשב שידע לאורך עשרות שנים של דיווח עיתונאי ויצירה.

בהרצאתו הסביר יששכרוף כי הקשר בין אירועי 7 באוקטובר לבין "פאודה" החל להתגבש בשבועות שלאחר המתקפה, כאשר החל לעכל את ממדי האובדן ואת כאבן של המשפחות שיקיריהן נרצחו או נחטפו.

התחקיר לקראת העונה החמישית של הסדרה התבסס באופן ישיר על הזוועות שהתרחשו ב-7 באוקטובר. יששכרוף הסביר כי סצנות בפרק השביעי והשמיני נוצרו בהשראת אירועים אמיתיים וממצאים מהמתקפה, ובהם כלי הנשק שנשאו מחבלי חמאס כשחדרו ליישובים בישראל.

אולם המתקפה גם אילצה אותו להתמודד עם מגבלות ההבנה שלו עצמו.

"סיקרתי את חמאס מאז שנת 2000", אמר. "חשבתי שאני מבין את חמאס. חשבתי שאני יודע מה חמאס מחפש, מה חמאס רוצה".

למרות שראיין מנהיגים בחמאס, חקר את הארגון וסיקר אותו במשך עשרות שנים, הוא לא צפה את השינוי שהוביל לאירועי 7 באוקטובר. "הייתי המום לגלות כמה אני לא יודע", אמר, ותיאר את החוויה כהכרה כואבת בכך שהנחות היסוד שלו היו שגויות.

בעיני יששכרוף, האחריות להבין את אירועי 7 באוקטובר אינה נפרדת מהאחריות לתעד אותם. הוא הזהיר כי עדויות וראיות מוטלות בספק בשיח הציבורי הבינלאומי, עובדה שהופכת את עבודתם של מוזיאונים כמו מוזיאון הסובלנות ירושלים, עיתונאים.ות ויוצרי.ות קולנוע לחשובה מתמיד.

"למוזיאונים, למיזמי תיעוד ואפילו לסדרות טלוויזיה יש שליחות קדושה: לשמור על האמת חיה, להשאיר את תודעתם של אנשים באור ולא בחושך", אמר.

שליחות זו עומדת במרכז עשייתו של מוזיאון הסובלנות ירושלים, המציג את התערוכה "06:29 – מחושך לאור", המתעדת את טבח 7 באוקטובר ואת השלכותיו. באמצעות תערוכות, עדויות ותיעוד, המוזיאון מקרב קהלים מרחבי העולם אל האנשים והסיפורים שמאחורי אירועי 7 באוקטובר, ומשמר את קולותיהם של הקורבנות גם כאשר אינם יכולים עוד לספר את סיפורם בעצמם.

אירועי 7 באוקטובר הציבו אתגרים החורגים הרבה מעבר לשדה הקרב. יששכרוף סיפר כי יוצרות ויוצרים ישראלים כמותו נאלצו להתמודד עם ביטול פרויקטים הקשורים לישראל בזירה הבינלאומית, לאחר ששותפים ליצירה החלו להסס לקחת בהם חלק. הוא הודה כי שינוי תפיסות ועמדות ידרוש זמן.

תגובתו לכך היא להמשיך לעשות את מה שהוא יודע לעשות היטב: לספר סיפורים מרתקים. למרות החששות שהעונה החמישית של "פאודה" תיתקל בחרמות, הוא סיפר כי היא הפכה לעונה הנצפית ביותר של הסדרה, אפילו במדינות עוינות לישראל, כמו לבנון.

"אנחנו מספרי סיפורים", הסביר. "אנחנו באמת מאמינים שבסופו של דבר, אם מביאים סיפור טוב, אם יוצרים דרמה טובה, אנשים יתחברו אליה".

בהתייחסו לכוונותיהם של התוקפים, נזכר יששכרוף במסקנה שאליה הגיע בנוגע לחמאס: "הם התכוונו לבצע רצח עם. הם רצו לחסל יהודים, את העם היהודי".

מול כוונה זו ניצבת עבודתם של מי שמתעדים, זוכרים ונושאים עדות. מומחי הרפואה המשפטית הפועלים בקפדנות לזיהוי החללים, המשפחות המשתפות את סיפוריהם של יקיריהן שאיבדו, ומוסדות כמו מוזיאון הסובלנות ירושלים, המביאים את הסיפורים הללו לקהלים ברחבי העולם — כולם מסייעים להבטיח שהקורבנות לא יימחקו מדפי ההיסטוריה. עבודתם היא ביטוי לאחריות קולקטיבית: סירוב לאפשר לנרצחים להישכח, או לאמת על מה שאירע להם ללכת לאיבוד.

כאשר עלה יששכרוף לבמה ביום רביעי כדי לחתום את הכנס שנמשך יומיים, הוא סגר מעגל. הכנס נפתח בעדויות מרגשות במיוחד של הורים לקורבנות 7 באוקטובר, שנחישותם להבטיח כי האמת על יקיריהם תיוודע הדגישה את המחיר האנושי שמאחורי כל ממצא פורנזי.

הכנס הסתיים בדבריו של יששכרוף, שהתייחס להתמודדות האישית שלו עם הניסיון להבין את לקחי אותו יום נורא ואת משמעותם עבורו כמספר סיפורים.