נדיר למצוא פעילת שלום שנולדה בסוריה נואמת בפני קהל במוזיאון בישראל, מגנה את האנטישמיות ומשתתפת בטקס הדלקת נרות חנוכה. אך ראוואן אוסמן, המתארת את עצמה כ"אנטישמית בתהליך החלמה," עשתה זאת בדיוק ביום חמישי, ה-25 בדצמבר, במהלך הקרנת הסרט "התעוררות טראגית: מבט חדש על השנאה העתיקה בעולם" במוזיאון הסובלנות בירושלים.

אוסמן, קריינית הסרט התיעודי, היא בת להורים לבנונים וסורים. אוסמן השתמשה בהשפעתה הנרחבת ברשתות החברתיות כדי לבנות גשרים ולתקן תפיסות שגויות בין מדינות ערב לישראל, ומשתפת את תובנותיה באמצעות פלטפורמות שמגיעות לקהל במזרח התיכון ובעולם כולו. השקפת עולמה השתנתה בן לילה כשפגשה יהודים לראשונה באירופה ב-2011 והבינה כי היהודים אינם האויב – כפי שנאמר לה – אלא אנשים ככל האדם.

"אם אנחנו רוצים לרפא מחלה, עלינו לאבחן אותה כראוי," היא הסבירה. "במקרה הגעתי באמצע שנות ה-20 לחיי ברובע היהודי ליד אחת מבתי הכנסת הגדולים בצרפת, שטרסבורג. ובפעם הראשונה שראיתי יהודים חוויתי התקף חרדה. יצאתי למסע להבין מדוע היהודים נתפסו כאויב שלי. היום אני כאן, אנטישמית בתהליך החלמה."

הרב שוורץ אמר, "הגמרא אומרת שסיני ו’שנאה’ חולקים את אותה שורש זהות. שנאה גדולה נובעת מסיני. השליחות שלנו מסיני היא לתקן את העולם, להיות אור לגויים, והשליחות הזאת היא שגורמת לתגובה בדמות אנטישמיות."

כ-400 איש השתתפו באירוע שכלל גם פאנל בהשתתפות אוסמן לצד מפיקי הסרט, הרב שלום שוורץ והרב רפאל שור, ובמאי הסרט, וויין קופינג. לאחר מכן התקיימה קבלת פנים מיוחדת במוזיאון, במהלכה חתמו המשתתפים על ספרו החדש של הרב שור, "מי מפחד מהיהודי הגדול והרע: ללמוד לאהוב את שיעורי שנאת היהודים."

הרב שור אמר, "זהו סרט על העם היהודי, במסווה של סרט על אנטישמיות. וזאת בדיוק הנקודה. אם נבין את שנאת היהודים, ואת הסיבה האמיתית, העמוקה, לכך שהיהודים שנואים באובססיביות במשך כל כך הרבה דורות, נוכל להבין את הגדולה שלנו, וזה יכול לשמש כמקור השראה עצום."

שור, מייסד ויושב הראש של OpenDor Media, הושפע לכתוב את הספר לאחר שעבד על הסרט ואמר, "המטרה שלנו בהפקת הסרט, ושלי בכתיבת הספר, היא לאתגר את התאוריה המקובלת בקרב העם היהודי ולהעמיק את השיחה, לא רק על מהות האנטישמיות אלא על מהות העם היהודי."

במהלך הדיון, פרצו בקהל מחיאות כפיים כאשר אוסמן הכריזה שהיא ציונית, ורוצה לעבור לירושלים כדי להתחיל תהליך גיור.

"הייתי אתאיסטית כל חיי, וזה מאוד קל להיות אתאיסטית במזרח התיכון, כאשר רואים את כל חוסר הצדק. בנוסף, אבי הוא סוני, אמי שיעית, והם שלחו אותנו לבית ספר קתולי צרפתי. כל קבוצה אמרה לנו שהאחרות משקרות, אז האינסטינקט שלך כילד הוא להסיק שכולם משקרים," היא הסבירה. "היהדות הייתה הגיונית עבורי. כל המקרים האלה היו רק אבנים שסימנו לי את הדרך חזרה הביתה. זה היה ה' שהראה לי את האור."