המעמד חתם את טקס הענקת פרס ג'נסיס לשנת 2025, בו הפך מיליי לראש המדינה הלא-יהודי הראשון שזוכה בפרס שמכונה "הנובל היהודי". האירוע היה לא רק ביטוי לברית פוליטית, אלא הכרזה על בהירות מוסרית, גורל משותף וחברות עמוקה.

"אני לא יהודי", אמר מיליי בנאומו, "אבל זה לא מונע ממני להרגיש שההיסטוריה של העם היהודי היא גם ההיסטוריה שלי." בדברים האלו נגע מיליי מעבר לפוליטיקה. "בעולם של היום", הזהיר, "רוח האנטישמיות מקבלת שוב כוח ומחזקת את הבסיס לטרור ברברי… שמקדש את פולחן המוות, רומס את אמונתנו ודורס את החירויות שעליהן נאבקו אבותינו." הוא תיאר את הפרס לא רק כהוקרה, אלא כ"דחף חיוני להמשיך להיאבק במאבק התרבותי נגד אויבי החירות – על כל צורותיה."

בדומה לזוכים שקדמו לו, גם מיליי בחר לא לשמור לעצמו את הפרס הכספי. במקום זאת, הכסף יוקדש ליוזמה שהוא מכנה "הסכמי יצחק" – על משקל "הסכמי אברהם" – שמטרתה ליצור ברית חדשה בין ישראל לדמוקרטיות באמריקה הלטינית, המחויבות לחירות, חדשנות ומאבק בטרור.

מאז נכנס לתפקידו, הפגין מיליי מנהיגות מוסרית: הוא שינה את דפוס ההצבעה של ארגנטינה באו"ם והפך אותו לתומך בישראל, הכריז רשמית על חמאס וחיזבאללה כארגוני טרור, חשף ארכיונים על בריחת נאצים לארגנטינה, ודרש לחדש את החקירה סביב פיגועי הטרור משנת 1994 נגד הקהילה היהודית במדינה. בתקופה שבה מנהיגים רבים שותקים, מיליי בוחר באומץ.

קרן פרס ג'נסיס, שבראשה עומד היו"ר סטאן פולובץ, שיבחה את ההחלטה להעניק את הפרס למיליי. "התמיכה של מיליי איננה רק סמלית. יוזמת הסכמי יצחק היא אסטרטגיה גיאופוליטית שיכולה להוביל לתוצאות ממשיות באמריקה הלטינית – מחיזוק קשרים ועד להשגת עוד קולות פרו-ישראליים באו"ם."

סמל זכויות האדם וחבר ועדת הבחירה של הפרס, נתן שרנסקי, הצטרף לדבריו. "השנה, רצינו להעניק את הפרס לא רק למי שמוצאו יהודי – אלא למי שמכבד את העם היהודי באומץ לבו," אמר. "אדוני הנשיא, אתה גיבור אמיתי של העם היהודי."

מיליי סיים את נאומו בברכה: "אני מבקש שתברכו את העם היהודי, תברכו את העם הארגנטינאי, ושכוח שמיים ילווה את כולנו." ולבסוף, בקול מלא תשוקה, הכריז את קריאתו המפורסמת: "¡Viva la libertad, carajo!" – תחי החירות, לעזאזל!

כשנשמעה ברקע מנגינת "You've Got a Friend" של קארול קינג, היה ברור: בעידן של חוסר ודאות – ישראל מצאה חבר מפתיע, אמיץ, ונאמן בדמותו של חאבייר מיליי.