"אני לא רוצה שזה יקרה שוב לעולם," הצהיר גרהאם בנחרצות. "והדרך היחידה להבטיח זאת היא להשמיד את חמאס."

במהלך הביקור, פגשו הסנאטורים את סיגל מנצורי, אם שכולה שאיבדה את שתי בנותיה, נורל ורויה, ואת ארוסה של נורל, עמית כהן, שנרצחו בפסטיבל נובה. הם נפגשו גם עם שרון שרעבי, אחיהם של יוסי ואלי שרעבי, שהיו בני ערובה בעזה. יוסי נרצח בשבי, בעוד שאלי שוחרר לאחרונה ושב לישראל. סיפוריהם הטראגיים של המשפחות מייצגים את המחיר האנושי הכבד של הטרור—סיפור שגרהאם ועמיתיו נשבעו לא לשכוח לעולם.

בעודה עומדת מול המשלחת, שיתפה סיגל מנצורי את ההודעות האחרונות שקיבלה מבנותיה.
"הן שלחו לנו הודעה," נזכרה. "הן אמרו לי שהן מוכנות לחוות את הרגעים הכי טובים בחיים שלהן."
אך עם עלות השחר, השמחה הפכה לאימה.
"היינו אמורים להתחתן הקיץ," סיפרה, בהתייחסה לארוסה של בתה, עמית כהן. "מאז אותו יום, אני מנסה לשמור על המורשת שלהם חיה."

מנצורי התחננה בפני העולם לא לשכוח את זכרם.
"יש לי בקשה אחת: אנא זכרו כי מאחורי כל תמונה יש סיפור. יש אדם. יש משפחה. ואנחנו זקוקים לכולכם כדי לזכור אותם," אמרה.
גם שרעבי השמיע קריאה נרגשת למשלחת:
"ביום השביעי באוקטובר, נרצחו אשתו ושתי בנותיו של אחי אלי בקיבוץ בארי. אחי יוסי נרצח על-ידי חמאס לאחר 98 ימי שבי. זהו רגע קריטי. זו הזדמנות חד-פעמית להציל את כל בני הערובה ולהשיבם הביתה. אנו מסתמכים עליכם, ממשלת ארה"ב, שתפעלו למענם."

הסנאטור גרהאם, הידוע במחויבותו לביטחון ישראל, הבטיח למנסורי כי ארצות הברית ניצבת לצד המדינה היהודית ולא תאפשר לזוועות כאלו להתרחש שוב.
"אני כאן יחד עם דמוקרטים ורפובליקנים," אמר, והדגיש את האחדות בין המפלגות. "יש הרבה מחלוקות באמריקה, אבל לא על זה."

המשלחת, שכללה את הסנאטורים דן סאליבן (רפובליקני – אלסקה), אדם שיף (דמוקרטי – קליפורניה), שלדון וייטהאוס (דמוקרטי – רוד איילנד), ג'ון קורנין (רפובליקני – טקסס), ריצ'רד בלומנטל (דמוקרטי – קונטיקט), ג'וני ארנסט (רפובליקנית – איווה) ואנדי קים (דמוקרטי – ניו ג'רזי). בנוסף, למשלחת הצטרפה גם מורגן אורטגוס, סגנית השליח הנשיאותי המיוחד לשלום במזרח התיכון. נוכחותם המאוחדת העבירה מסר ברור: ארצות הברית עומדת לצד ישראל במאבק בטרור, מעבר לכל שיוך מפלגתי.

גרהאם הדגיש כי השבת כל בני הערובה שמוחזקים בידי חמאס היא בראש סדר העדיפויות של שתי המפלגות בוושינגטון.
"העדיפות העליונה—לרפובליקנים ולדמוקרטים—היא להוציא אותם משם," התחייב. "לעזור לממשלתכם לנהל משא ומתן לשחרורם—כל אחד ואחד מהם."

בסיום הביקור, נזכר גרהאם בביקורו באושוויץ לפני שנתיים.
"צעדתי בין שרידי אושוויץ, מוצף בתחושת הזעזוע מהסבל ומהברבריות שהתרחשו במאה ה-20," אמר. "חשבתי שזה היה אירוע חריג בהיסטוריה."
אך כעת, כשהוא עומד בישראל, 500 ימים לאחר האובדן הכבד ביותר של חיי יהודים מאז אותה תקופה אפלה, הוא הבין אמת מצמררת: "יש להרתיע אותו. יש להשמיד אותו. והוא תמיד ישוב אם לא נהיה ערניים."

קריאתו לפעולה הגיעה לאחר שהמשלחת סיירה בתערוכת הדגל של המוזיאון, 06:29 – מחושך לאור, שבה מוצגות עדויות של 35 נשים שחוו את זוועות ה-7 באוקטובר.

עבור הסנאטור גרהאם, הביקור במוזיאון הסובלנות בירושלים לא היה רק רגע של זיכרון—אלא קריאה ברורה לפעולה.
"תקוותי היא שלעולם לא תצטרכו להקים עוד מוזיאון שיסביר איך היהודים נרצחו," אמר.