
מבעד לעדשה: דור חדש של יוצרי קולנוע עולה לבמה במוזיאון הסובלנות ירושלים
3 באפריל 2025
מוזיאון הסובלנות ירושלים פתח את שעריו לא רק בפני קהל, אלא בפני חזון – חזון שנוצר בעיניהם של יוצרי קולנוע חרדים צעירים. האירוע המדובר היה טקס הסיום של בית הספר החרדי לקולנוע "קורן", מוסד ייחודי מסוגו שמוקדש לטיפוח כישרון יצירתי מרקעים דתיים וחרדיים.
בהתאם למשימתו של המוזיאון לעודד שיח סביב פלורליזם, זהות וחברה, הערב לא היה רק הקרנה – אלא חלון לעולם שכמעט ואינו נראה על המסך. בערב הוצגו חמישה סרטים קצרים, כל אחד באורך של כ-15 דקות, שנכתבו, בוימו והופקו על-ידי בוגרי בית הספר. היצירות שהוקרנו היו רוויות עומק רגשי וסיפוריות נועזת, ומשקפות את הקולות של הדור החדש של יוצרי הקולנוע בקהילה.
בין הסרטים שהוקרנו:
אילנות ועשבים – בחור ישיבה צעיר מוזמן לפגישה מכריעה עם ראש הישיבה שלו – מפגש שמשנה את מסלול חייו. זהו סיפור מצמרר על פחד, אמונה ואמת.
בובת זיכרון – שני ילדים, רועי ונועה, מתעוררים לבוקר ה-7 באוקטובר ומגלים שעולמם השתנה לעד. מה שמתחיל כחיפוש נואש אחר הוריהם, הופך למסע התבגרות עדין דרך אובדן וחוסן.
קשר לא קשור – צעיר משוכנע שפיצח את הנוסחה לאהבה מושלמת, ומשנה את זהותו בכל פגישת שידוך – עד שהוא פוגש מישהי שמאתגרת את כל מה שחשב.
בית הספר לקולנוע קורן הוא היחיד מסוגו בישראל – אקדמיה מקצועית לקולנוע שמושתתת על השקפת עולם יהודית. 70 תלמידיו – גברים ונשים ממגוון רקעים דתיים – יכולים לבחור ללמוד בכיתות מעורבות או נפרדות, בהתאם לרגישות הקהילתית, תוך עידוד צמיחה אישית וחקר יצירתי. לאורך שלוש שנות לימוד, הסטודנטים זוכים להכשרה מעשית בכתיבה, בימוי, צילום, עריכה והפקה.
האירוע לווה על ידי מני וקשטוק, יוצר קולנוע מוערך ויוצר הסדרה הפופולרית ביוטיוב "ברדק". עם למעלה מ-100 אלף מנויים ו-35 מיליון צפיות, הסדרה מציעה מבט חד והומוריסטי על החיים בקהילה החרדית בירושלים. לצידו של וקשטוק השתתפו גם דמויות בולטות בקולנוע הישראלי, ביניהם הבמאי אורי גרודר, יוצר הסרטים התיעודיים אופיר טריינין, והצלם עודד אשכנזי.
הערב נפתח בסיור מודרך בתערוכה "06:29 – מן החושך אל האור", תערוכת הדגל הנוכחית של המוזיאון, המציגה עדויות ממקור ראשון של 35 נשים ששרדו את מתקפת הטרור של 7 באוקטובר – כולל שורדות פסטיבל נובה, אימהות לחטופים ונשות כוחות הביטחון. התערוכה העניקה הקשר עמוק לסרטים שהוקרנו לאחר מכן.
כשהאורות כבו והסרט הראשון התחיל, הקהל נטה אוזן – לא רק לסיפורים שעל המסך, אלא גם לקולות שמאחוריהם. במרחב המשותף הזה אפשר היה לחוש באיחוד שבין מסורת ליצירתיות, בין זיכרון לדמיון.
אירועים נוספים
14 במאי, 2024